ארכיון חודשי: פברואר 2009

ביג'ין מגדל הטלויזיה – אופס נשרף

ביג'ין מגדל הטלויזיה רם קולהאוס – אופס נשרף

 

רעיונות אדריכליים הם כמעט הכל …או שלא. בלי תמיכה מקצועית ברמה נאותה ובטיחותית, מאות מליונים יכולים להעלם באסון… וזה מה שקרה למגדל הטלויזיה.

שלב הבניה, מראה השלד, הבטונים והברזלים אהוב עלי במיוחד. ניתן אז להפעיל את הדמיון כיצד יראה הבנין כיצד יתייחסו אליו האנשים, האם ציבור יזכה (בד"כ מופיעות ההמחשות ) ועדיין ניתן בשלב זה להתפעל מפלאי הבניה והטכנולוגיות ומהקצב המתקתק של המערכת המתואמת (לא תמיד) של מאות ואלפי פועלים, קבלנים, מנהלים ומקבלי החלטות.
 
את מגדל הטלויזיה זכיתי לראות בעת התהוותו. קצת תמונות מצורפות, הקרדיט לבתי הצלמת דנה קינסקי שתעדה את שליחותי לסין כשגרירה של ישראל לבניה הירוקה.

 

התמונות של מודל העיר ביג'ין הנמצא במוזיאון לתכנון אורבני על יד העיר האסורה. ראהו קישור לסרטון יוטיוב.

 

 

 
 
 

 
 
 
 

 


 


 
 
 
מודעות פרסומת

בארצות הברית שליחת חשבונות של אדריכלים בשפל של 13 שנה – כך מדווח ה AIA

השפל הכלכלי הוריד את חיוב הלקוחות לשפל של 13 שנה. יש לעומת זאת מעט התענינות בנושא פרויקטים חדשים, אך אין זו אינדיקציה לשינוי המצב הכלכלי.

 

ובארץ,, אולי אנחנו אחרי ארה"ב בהפרש פזה ואולי אין קשר. אף פעם אף אחד לא בדק.

הקצאת המשאבים של ברק אובמה והשקעתם במבני ציבור ובהסבת מבנים פדרלים למבנים "ירוקים" היא פטנט ליצירת צריכה כמקובל בארה"ב , אלא שהפעם יש לכך גם יתרונות ציבוריים, לאנשים ולסביבה.

ובארץ…באחריות של מי מבני הציבור במדינה?

 

את מה משקפת האדריכלות

בזמנים קשים כלכלית מחפשים חוזי העתיד מהם היתרונות במצב זה. אם באומנות מתיחסים להפשטה של ההו – הא והיחצנות כך שהאומנות תתפנה לחיפוש והשגה של איכויות חדשות, בקולנוע נמאס מהמיין סטרים, באדריכלות מתרחשות בעולם הצהרות כוונות מכל קצוות הקשת.
מצד אחד ברוסיה במוסקבה מקימים בימים אלה קמפוס למנהל עסקים המיועד לאלפיון העליון. הקמפוס שבניתו החלה, וניתן לראות במצלמה 24 שעות מה קורה באתר, מקים פרויקט אדריכלי שעורר את כל קריאות המחאה שלי.
זהו מבנה כוחני, ברוטאליסטי אבסורדי שאינו מתייחס לצד האנושי של האדם. כאילו לקח פסל אלמנטים (בקנה מידה גדול) כמו צינורות ארוכים צמיג עגול וכו, ראו בתמונה שבאה עם הכתבה בעיתון הארץ, וניסה ליצור קומפוזיציה המזכירה לי את ימי מוסקבה העליזים, את המבנים שאז קראו להם "מודרניים" כי שקפו כביכול את השיוויון והסוציאליזם, אך בפועל הם שיקפו שילטון כוחני ולדעתי לא אנושי. האדם הפרטי הלך לאיבוד בו.

 

 

במקום אחר בעולם במעוז הקפיטאליזם  בארה"ב וגם באירופה התפתח הסגנון האינדיוידואליסטי כמושא להערצה. כל אדריכל – שראה את עצמו כפסל, נסחף והמציא את הגלגל. צורות אמורפיות, רגשניות, מפגשים פרטיים של חללים, חומרים וכו, כיסו את העולם כקוריוז מקומי. מודה אני שבמגורי בקליפורניה, נסחפתי בתחילה אחרי היכולות, הרעיונות, השחרור מהקונבנציה. אלה היו היתרונות של הז'אנר החדש. חלק מהמבנים שירת את העיר והסביבה כמו בבילבאו בצפון ספרד. מבנים רבים אחרים, סתם התחפשו לאייקון.

 

 

 

מבנה של קלטראווה במילווקי בעיני שבר את המיתוס. זוהי תוספת של מבנה למוזיאון לאומנות מודרנית שעל גגו כנפיים הידראוליות. כל יום בשעה 12 מתרוממות הכנפיים לחמש דקות, ואז הבנין נראה כמו ציפור, ואז הן יורדות ונחות עד ליום הבא. בשביל מה? ענה לנו האדריכל המקומי שעבר עם קלטראווה על הבנין, כדי ליצור גימיק. דרך אגב, הגימיק עלה 60 מליון דולר.

    

 

 

 

 

בעיני זו בושה לאדריכלות. למרות שהמבנה הוביל תיירים לעיר, וזו היתה המטרה של פרנסיה, בעיני זו זילות של המקצוע. עד כמה נמוך אפשר לרדת. יש פתרונות אחרים מועילים יותר לציבור בכסף הזה.

 

 

 

בסיאטל, בניסוי שעורך אדריכל מקומי, הוא הקים דוכן בשוק המקומי והנגיש אותו להמונים. עצה אדריכלית ב 5 סנט.
http://www.architecture5cents.com/Architecture5cents/Welcome.html
http://residentialarchitect.com/industry-news.asp?sectionID=275&articleID=873144
הרצון להתחבר לאנשים, ובמיוחד לכאלה שאין ידם משגת לשלם לאדריכלים, מקרב את המקצוע לאלה שהממון אינו מצוי בכיסם. רעיון בהחלט מקורי, התוצאות אינן ברורות. אם הוא יצליח, זה חלק מהחינוך שהציבור חסר בו. הסכנה כמובן גם כאן בזילות. נחיה ונראה.

 

האדריכלות משקפת את האנסמבל של הון, שלטון, אופנה, צרכים ופוליטיקה – בקיצור את התרבות. האדריכלות שואלת שאלות ואם היא מצליחה, גם נותנת תשובות. ואם היא מצליחה במיוחד התשובות מקרינות עדינות, טוב לב, פתיחות ורגש מתובלות בניצוץ של יצירת אומנות התורמת לשאר רוח ותובנות בעולם.
 
 

בנינים דינאמיים מסתובבים

בקוריטיבה בנין קיים מסתובב

http://img2.tapuz.co.il/forums/1_122337083.pdf

ב UTUBE בנין וירטואלי רוקד

http://www.youtube.com/watch?v=iY0Uuyf8Xhw

נוף – יש

אנרגיה חלופית – אפשרית

גימיק – יש

חניה – אפשרית גם מכנית

תרומה לציבור ולסביבה – אין

 

בכל פעם שאני מגיעה לעיר חדשה, זו חויה נעימה להכיר את העיר במידה ויש בה מסעדה מסתובבת. משם ניתן לנתח את איזורי העיר השונים ולהחליט, לכאן אני רוצה להגיע ולראות מקרוב.

 

מגורים מסתובבים – זה ענין פרטי. מאתגר את המהנדסים.

לאן יתפתח הרעיון? אם בכלל.

תקציב החירום האמריקאי הולך לשידרוג מבני חינוך

 תמצית חלק מהסעיפים בתקציב החרום האמריקאי

העיקר לשידרוג בתי הספר בכל הגילים:

 

 o        53.0 מליארד דולר לבתי ספר

o        8.4  מליארד דולר לתחבורה המונית

o        4.5 מליארד דולר להפיכת מבני ממשל למבנים ירוקים

o        5 מליארד דולר  לשימור וייעול אנרגיה

o        6.3 מליארד דולר לשימור וייעול אנרגיה למגורים

o        2 מליארד דולר עזרה למשכנתאות

רק בישראל חושבים שהכבישים יצילו את הכלכלה.

LEED PLATINUM בוסטון

תמונות מלפני חצי שנה מהבנין הירוק בדרגת פלטינה בבוסטון GENZYME CENTER שתכנן משרד בייניש אדריכלים מגרמניה.

בנין משרדים בבוסטון שזכה בתעודת הפלטינה של LEED. החיים בו אינם דומים לא לחיים בעירית תל אביב ולא ברוקפלר סנטר. חומר למחשבה.

מבחוץ הבנין נראה כבנין משרדים רגיל. מבנה רחב, אפשר לנחש שישנה חצר פנימית, ואכן כאשר נכנסים לבנין נפתחת חצר מוארת וגדולה משתפלת במדרגות ובחלקי מפלסים. אל החצר פונים משרדים ומעברים והמבנה אורירי בתחושה שהוא מקריi על הבאים בפתחו. מערכת של פריזמות ומראות מתכוונות על הגג, מעטפת כפולה עם סנסורים וכל שאר העזרים של הבנין הירוק נמצאים כאן. החיים כאן הם בפנים, בתוך המבנה ובחלל המרכזי. בהשוואה לבנין עירית תל אביב למשל שם היעילות מכסימאלית ואין מקום להתרווח ולנשום בתוך הבנין, החיים שם מתנהלים בככר רבין, ואולי לא מתנהלים כלל.

היכן תהיה יעילות העובדים טובה יותר, היכן עלויות התחזוקה והמיזוג פחותות יותר, היכן הקרקע מתבזבזת יותר, ומנגד השאלות הן מה תורם הבנין לסביבתו והיכן היא ה"סביבה", והעיקר מה הערך המוסף לעובדים ולציבור.    

 

מחפשים תכניות של מבני באוהאוס בתל אביב

לצורך בנית מודלים מקרטון לתערוכה בנושא "100 שנות תל אביב" נתבקשתי לחפש תכניות של מבנים בתל אביב בסגנון הבאוהאוס כדי לבנות מודלים מקרטון להצגתם באירוע המתרחש בחו"ל.

אשמח לעזרה בהשגת החומר.

 

בנין ראש הממשלה

בנין עבור ראש הממשלה

 

אדריכל הניגש ליצירתו, אינו מרחף באוויר. לכל פרויקט יש התחלה הנשענת על שני  יסודות: האחד הפרוגרמה שהיא הדרישות הפונקציונאליות, השטחים והקשרים ביניהם, והיסוד השני הוא החזון, החלום. את ההתחלות הנ"ל יש לחבר לסביבת הפרויקט האדריכלי, שונה יהיה הפרויקט במקומות שונים.
קל להאשים את האדריכל רם כרמי שנסחף כפי שכותבת אסתי זנדברג. שוכחת אסתי שההנחיות שניתנו לאדריכל כנראה הן להקים מבנה מונומנטאלי שיחיה לדורות כמו המבנים של ימי הביניים.
מי נתן את ההוראה, מדוע יצא מבנה ברוטאליסטי וקשיח זה כבר החיבור בין האדריכל ובין הלקוח.
המבנה מרשים, בהתבסס על כשרונו של רם כרמי די בטוח שהוא הגשים את המטרה והמבנה יהיה מרתק, כמובן באם יבנה.
השאלות שברצוני לשאול הן:
האם מבנה יותר צנוע לא היה מתאים יותר למדינת ישראל.
אם ניקח את התקציב שאושר בממשלה ונחלק אותו בין בתי הספר בתי החולים ובתרבות האם המדינה ותושביה לא ירוויחו יותר.
והשאלה האחרונה, מי המציא את הרעיון שכדי לצאת ממיתון צריך להשקיע בתשתיות באופן מסיבי, כאשר השקעה בחינוך, בבריאות של האוכלוסיה היום, במבני רווחה נותנים ערך מוסף מיידי לאוכלוסיה ולכלכלה.

כנס בינלאומי בביג'ין -ישראל הוזמנה להציג אדריכלות סביבתית – הודעה לעיתונות

בסוף מאי 2008

 קיימה ממשלת סין כנס בינלאומי בבייג'ין בו נערכו 8 פורומים מקבילים בנושאי כלכלה, פיתוח תעשייתי, אדריכלות ברת קיימא, טכנולוגיות ותעשיות עתירות ידע. האדריכלית יעל קינסקי, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים בישראל הוזמנה לכנס, כדי לתת הרצאה על אדריכלות בינלאומית וההקשרים לתכנון בר קיימא בארכיטקטורה ותכנון ערים. בכינוס נכחו נציגים מארה"ב, שוודיה, סרי-לנקה, קוריאה, הונקונג גרמניה ועוד.
 
הכנס נערך כחלק מתהליך שינוי שמנסה לקדם ממשלת סין. כיום, מנסה סין להפוך ממעצמה שבה התעשייה היצרנית מבוססת על עלויות ייצור נמוכות וכמויות גדולות למעצמה המבוססת על יצירתית חדשנות ותעשיות עתירות ידע.
הסינים אימצו את מסקנות הדו"ח שחובר ע"י פורום של אנשי אקדמיה בינלאומיים בשם Think" " שאחד מחבריו היה בין דוברי הכנס, אשר פרסם מסמך כיצד ארה"ב צריכה לקדם את כלכלתה, והחליטו לאמץ דו"ח זה מילה במילה.  
 
אדר' קינסקי מספרת כי "בהרצאות של הדוברים הסיניים מאוד בלט הרצון להתחבר עם מסכת הערכים של המערב והיתה התייחסות מסיבית לנושאים כמו שמירת זכויות היוצרים, התחברות מבחינה פיננסית לשווקים העולמיים והתמקדות במלחמה בהתחממות כדור הארץ."
 
משתתפי הכינוס זכו לסיור מרתק באתר של אולימפיאדת בייג'ין 2008 שם ניתן להתרשם משת"פ של אדריכלים מהעולם יחד עם אדריכלים מקומיים וכן מהיעילות הסינית שכן עד כה הוקמו כ -12 מסנים ייעודיים חדשים בנוסף למבני המגורים למשלחות הספורטאים שבעתיד יוסבו לשכונת מגורים אקסקלוסיבית.  
 
הבניין הראשי, המכונה בלשון העם "קן הציפור"  הוא יצירת מופת אדריכלית ושיר הלל לאינטגרציה של ארכיטקטורה וקונסטרוקציה בנוסף להיותו מבנה ידידותי לסביבה ובעל תרומה משמעותית לחללים הפתוחים למען הציבור הרחב לאורך השדרה הראשית בכפר האולימפי. המבנה תוכנן בשיתוף פעולה של משרד האדריכלות והמחקר הסיני, משרד אדריכלים זוכי פרס פריצקר הרצוג ודה ומורון, המשרד ההנדסי ארופ-ספורט וייעוץ אומנותי ע"י אי וויווי, ואמור להכיל 100,000 איש.
 

אדריכלות היא לכל אחד – UIA

אדריכלות היא לכל אחד
 
זהו נושא הכנס הבינלאומי של ארגון האדריכלים הבינלאומי UIA שנערך בטורינו איטליה בקיץ. ארגון ה UIA הינו הארגון הבינלאומי המייצג 1,500,000 אדריכלים בכל העולם מ 130 מדינות. הכנס היה מפגש של 10,000 אנשים שונים בעלי ביגוד ססגוני ומגוון, בליל שפות ותרבויות שונות וכולם מדברים עם כולם, חגיגה אמיתית לסולידריות של האדריכלים בעולם.
 
הרעיון המרכזי של הכנס היה לנתב את דעת הקהל העולמית למהות האדריכלות. החידוש היה שלא חיפשו אדריכלים כוכבים סופרסטאר אלא פנו בגובה העיניים אל כולנו, אדריכלים, ושאינם אדריכלים. נשמעה ביקורת מעודנת לכך שהאדריכלות של "הכוכבים" הפכה להיות מצרך עובר לסוחר.
 
ראשי ערים הרוצים למצב את עירם כאתר עליה לרגל, פונים ל"אדריכל על" לקבל מוצר לפי דרישה. האם המוצר הזה הוא אדריכלות, האם מטרתו של המוצר היא אדריכלות לכל אחד או שזהו גימיק עסקי. האם עלות מוצרים אלה חיונית? אולי השקעה של כספי ציבור בצרכי האוכלוסייה היומיומיים חשובה יותר?
 
הוכח באפקט "בילבאו" שיש תשואה על ההשקעה במוצר שהוא פרויקט של סופרסטאר. והשאלה היא, אולי בחינוך ובבניית בתי ספר למשל יש תשואה גדולה יותר לכלכלה? מישהו צריך לעשות את החשבון.
 
מרצה המפתח “keynote speaker” בכנס היה זוכה פרס נובל לשלום בשנת 2006 מוהמד יונוס מבנגלה דש שהמציא את ה"כלכלה ההפוכה".   בנקאי, שהבנק שלו מנהל מחזור של 7 מליארד דולר, שזכה בפרס אגא חאן לאדריכלות דאג למשכנתאות לדיור ל 600,000 נשים, דאג להקמת בתי ספר ומלגות לתלמידים מצטיינים. התנאי של יונוס שרק בעלי קרקע יכולים לקבל הלוואה מהבנק, גרמה לכך להבעלות על הקרקע עברה לנשים ואחוז הגירושים ירד משמעותית בבנגלה דש. יונוס הקים בנק הפוך לבנקים הרגילים. בבנק רגיל נותנים משכנתא לבעלי ההון ובעלי הערבויות המתאימות, הלווה מגיע לבנק ביראת כבוד, מחכה בתור ומתחייב להחזר ההלוואה. ובקיצור אלה הם אנשים שיש לכם כסף. הבנק שהקים יונוס נותן משכנתאות לאנשים שאין להם כסף, אין להם ערבויות ואף מגיע כל שבוע אליהם לקבלת התשלום הקבוע. בדיאבד הסתבר שאחוז החזר ההלוואות של האנשים העניים גבוה יותר משמעותית מאלה שהם בעלי אמצעים.
 
האם זו אדריכלות? ההלוואות היו לבניית בית בסך 300$ כולל מים זורמים, שירותים מטבח רצפה ותקרה? אין ספק שחיי האנשים השתנו ברמה הבסיסית ביותר, ישנה כאן הצהרה רבת ערך בנושא המגורים, נראה לי שהעולם המערבי שכח מהם מחויבותיו לאנושות עד למתן הפרס לפרופ יונוס.
 
ארגון הUIA  חתם על הסכם שיתוף פעולה עם האום בנושא מגורים לאנושות "Habibtat for Humanity”  ארגון ה UIA תומך בפעילות באיזורי מצוקה ואיזורי חירום.
 
הערכתי האישית נתונה לקברניטי הארגון ב UIA שהשכילו לכוון ולהחזיר לאדריכלים את חלקם המוסרי והחברתי בעולם.
 
אדריכלות שאיננה מחוברת לפן החברתי המוסרי והסוציאליסטי אלא לפן הכלכלי  והקפיטליסטי בלבד מאבדת לדעתי את ייחודה כמובילת דעות גלובלית.
 
כאשר האדריכלות היא רק כלי נותן שירות למזמיני העבודה והיזמים למיניהם, וערכה המוסרי והחברתי נעלם כלא היה, אין הבדל בינה ובין מוצר אחר, אין ייחוד לאדריכלות. לכן, במקביל לירידה בחשיבותה של התרבות בחברה והסגידה לכלכלה, כך בכל העולם מעמדה של האדריכלות יורד ומדרדר לרמות שפל.