עולם מציאותי ועולם וירטואלי משתקפים בארכיטקטורה

  • עולם מציאותי ועולם וירטואלי
    מאז התפתחות המחשבים, התקשורת הגלובלית. תכנות הקאד למיניהן- שרטוט והמחשות תלת ו 4 מימדיות  ו  BIM – מודל אינפורמציה של המבנים, קל ביותר ליצור עולם וירטואלי המדמה את העולם שאנו האדריכלים מתכננים.
    האם זה כלי עבודה או יותר מכך? האם לעולם הוירטואלי חיים משל עצמו? למשל כתבה שעלתה לאויר באתר רשימות, נקראת על ידי אלפי אנשים בזמן קצר,  או אולי בסך הכל דומה הדבר לכל ספר או סרט שמופץ לציבור.
    האם התנועה הפוסט מודרנית שאימצה אל חיקה את חזרתיות המחשב ומתוך נוחיות של שימוש במחשב עוצבו חזיתות בינינים לעיתים?
    האם תכנות מהירות ומתוחכמות יותר כמו "קטיה" שמקורה בתעשית החלל הן אלה המאפשרות לפרנק גהרי ומחקיו לתכנן בינינים מורכבים יותר, ובעצם השפעתם של סגנון הבניה נהפך למטרה במקום לאמצעי?
    שמעתי פעם בהרצאה על מבנה "מתוחכם וירוק" שמתכנניו טענו שלפעמים המחשב קובע?
    בתי הגיעה הביתה מהונג קונג עם משחק חדש בשם  WII. חובבי הגאדג'טים מתלהבים ויוצאים מגדרם. זהו משחק של אנשים מול מסך טלויזיה. האנשים נעים, משחקים בכדור, מתאגרפים, והמסך מגיב.
    אני מדמיינת לעצמי אפשרות של מבנים וירטואלים בעתיד, נתחיל הדמיות של פנים המבנים. מסביבינו מסכים ניידים, למשל כמו מחיצות נעות, מתקפלות, עולות ויורדות וכו, אך אלה מסכים שמגיבים לחיישנים המחוברים אלינו האנשים. בלחיצת כפתור בשלטים ניתן לשנות את מיקומן, או את שקיפותן לעומת מחיצות אטומות, או לעבור דרכן במקום בדלתות. ההנחיות הויטואליות שלנו יתורגמו בהינף יד על ידי החיישנים למערכת המזיזה רהיטים, מזיזה ומפעילה מכונות במטבח למשל.  ומה נשאר לנו לעשות: להשתמש בשירותים ובמטבח.  אנסה לדמיין רעיונות גם לשם.
    כל השאר ניתן לצמצם את השטחים, לחסוך בעלויות של שינויים בפנים המבנה ובשיפוצים, מקצוע שייכחד מהעולם אולי, לחסוך בשימוש בחומרים מתכלים,  כבר היום אנחנו "מדברים" דרך המחשב עם חברינו לעבודה, ופחות נפגשים פנים אל פנים כמו פעם.
     עד כאן טכנולוגיות מדהימות, ומה ירויח הציבור?
    שופינג, יהיה יותר ויותר דרך האינטרנט, (זה כבר קורה בעולם) אם לא יהיו רחובות וקניונים של קניות, מה עם תרבות הצריכה? המבחר באינטרנט, התמונות והסרטים, התוכנות שמדמות אישה הקונה שמלה וגבר הקונה מכנסים, או להיפך…וכל אחד רואה את עצמו בעיני המחשב, אופס האחרים.
    מקומות מפגש לאנשים אמיתיים ייהפכו למיוחדים יותר ונחוצים יותר בהנחה שטבע האדם כחיה חברתית אינו משתנה, נדרש כאן מחקר על ההתנהגות במציאות של האנשים ללא הצורך בקניות המוציא אותם מהבית.
    אולי יחזרו לדת שיש לה ערך חברתי, אולי הדת תהיה הדאגה לחברה ולשכבות החלשות, אולי אנשיפ יעדיפו להתבודד?
    בקיצור אבי טען פעם שהוא נולד 100 שנה מוקדם מידי והוא מפסיד עתיד מדהים. אני מצטרפת לדעתו.
     
    אשמח לקרוא מחשבות של הגולשים בנושא היחסים בין הארכיטקטורה המציאותית והוירטואלית.
     
     
מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: