האם יש הבדל בין אדריכלות נשית או גברית ?האם יש הבדל בן אומנות נשית או גברית?
האם יש הבדל הין יצירה טובה או יצירה חסרת חשיבות, ואין זה משנה מי היוצר?
נראה לי שמהמשמעות נובעת מהאיכות. יצירה איכותית מדברת בעד עצמה ואינה זקוקה לתאריםולכינויים.
מחשבה בנושא ושיחות עם יוצרים בתחומים שונים הביאה אותי למסקנה שהעיקר האיכות. פרסומת בגלל הג'נדר היא חסרת משמעות ונסיון לנצל סתם תירוץ אשר בעצם נוגד את המהות האמיתית של היצירה.
ולפנינו ההסבר.
בשיחה עם אדריכלית שאני אישית מעריכה את העצמאות במחשבתה, הובאו בפני דוגמאות של אדריכל מפורסם שהפרויקטים שלו תוקפניים, אגרסיביים, ברוטליסטים, עד כדי "אונס" של הסביבה, ולעומתו פרויקטים כביכול נשיים, רכים יותר, משתלבים עם הסביבה יותר, מינוריים בביטויים,עדינים במחשבתם, וכאן הגעתי למחשבה שכבר מזמן מכננת בתוכי שהעיקר הכישרון ולא המגדר.
אדריכל – אדריכלית יוצרים בהתאם לכשרונם ולא בהתאם לג'נדר –מגדר. היוצרים הכוחניים, כמו בכל תחום סובלים כנראה מחוסר ביטחון. המעודנים, יוצרים מהנשמה, והתוצאה מקרינה את מה שהיוצרים יוצקים לתוכה.
נחמד ליצור דיאלוג של נשים. אין ספק שהדינמיקה שונה מאשר מולטידיאלוג מולטיג'נדר. אלא שנחמד זו מילת פשרה. אין לה משמעות מעבר למילה הכתובה שייעודה לעשות רושם ולשמח את לב השומעים. ומכאן, אני מבקשת מהקוראים רשות להתחבר למקומו של האדריכל בחברה. ארגון האדריכלים האמריקאי שם כנושא את הביטוי האקטיבי "אדריכלות יוצרת שינוי" המחזק את תפקיד האדריכל ליצור שינוי יש מאין, לא רק בסביבה הפיסית אלא גם בטכסטורה החברתית, במחשבה, בכלכלה ובחיים.
ובארץ, נעלם האדריכל ו/או נעלמה האדריכלות. יצירה זו מילה גסה, סביבה נהפכה לאופנה, והאדריכלות נמכרה לכל דיכפין. המשמעות היא שכשרון אינו מוערך אם אינו מלווה ב"הנחה" בשכר הטרחה. אין זה כך בעולם הרחב.
היצירה היא מתת נדיר. יצירה איכותית תורמת לעולם ולמזמין היצירה מעבר לצרכים הפונקציונאליים המיידיים. אם מדובר בערכים אסטתיים אומנותיים, חברתיים, יצירת מקומות מיוחדים ברשות הפרט או הכלל, בעסקים וכו.
לסיכום לדעתי רעיון כנס האישה הבינלאומי – לפמיניסטית כמוני, זהו רעיון נחמד, אשר נותן במה לנשים בהעדפה מתקנת. אני בעד העדפה מתקנת למי שצריך, בארץ ובעולם הכוונה לנשים ולמיעוטים, אך החיפוש אחרי האיכות והלימוד כיצד להגיע אליו הוא המטרה ולא האמצעי. לפעמים אני מרגישה שהכנסים ממחזרים את עצמם. אותם הנושאים והפרויקטים מוצגים שוב ושוב, והשאלה היא מה הם תורמים לקידום האדריכלות בארץ.
למען האדריכלות 
תגובות
ובארץ, נעלם האדריכל ו/או נעלמה האדריכלות. יצירה זו מילה גסה, סביבה נהפכה לאופנה, והאדריכלות נמכרה לכל דיכפין. המשמעות היא שכשרון אינו מוערך אם אינו מלווה ב"הנחה" בשכר הטרחה. אין זה כך בעולם הרחב.
בפיסקה הזו אמרת הכל
אמנם באיחור אופנתי מסוים…אך הרשי לי לחלוק עלייך. השיח הזה המכונה ג'נדר וסביבה כבר מזמן עזב את הרציף הדו מסלולי של "מי בונה מגדל ומי חופרת מנהרה". בעולם שעובר היום שינויים חשובים – כמו מעבר מכלכלות מקומיות לכלכלות גלובליות, הפיתוח המואץ של מדינות המפרץ, העלייה של סין, המאמצים שנעשים לקראת עירוניות אקולוגית…מקומה של האשה כבר לא שייך לשאלות של עיצוב אלא לשאלות הרבה יותר בסיסות של חיים והשפעה על איכותם. השאלה שנשאלת כבר מאה ומשהו שנים – מה מקומה של האשה בתרבות העירונית החדשה הזאת -חוזרת על עצמה מזוית אחרת.