תקציב החירום האמריקאי הולך לשידרוג מבני חינוך

 תמצית חלק מהסעיפים בתקציב החרום האמריקאי

העיקר לשידרוג בתי הספר בכל הגילים:

 

 o        53.0 מליארד דולר לבתי ספר

o        8.4  מליארד דולר לתחבורה המונית

o        4.5 מליארד דולר להפיכת מבני ממשל למבנים ירוקים

o        5 מליארד דולר  לשימור וייעול אנרגיה

o        6.3 מליארד דולר לשימור וייעול אנרגיה למגורים

o        2 מליארד דולר עזרה למשכנתאות

רק בישראל חושבים שהכבישים יצילו את הכלכלה.

מודעות פרסומת

LEED PLATINUM בוסטון

תמונות מלפני חצי שנה מהבנין הירוק בדרגת פלטינה בבוסטון GENZYME CENTER שתכנן משרד בייניש אדריכלים מגרמניה.

בנין משרדים בבוסטון שזכה בתעודת הפלטינה של LEED. החיים בו אינם דומים לא לחיים בעירית תל אביב ולא ברוקפלר סנטר. חומר למחשבה.

מבחוץ הבנין נראה כבנין משרדים רגיל. מבנה רחב, אפשר לנחש שישנה חצר פנימית, ואכן כאשר נכנסים לבנין נפתחת חצר מוארת וגדולה משתפלת במדרגות ובחלקי מפלסים. אל החצר פונים משרדים ומעברים והמבנה אורירי בתחושה שהוא מקריi על הבאים בפתחו. מערכת של פריזמות ומראות מתכוונות על הגג, מעטפת כפולה עם סנסורים וכל שאר העזרים של הבנין הירוק נמצאים כאן. החיים כאן הם בפנים, בתוך המבנה ובחלל המרכזי. בהשוואה לבנין עירית תל אביב למשל שם היעילות מכסימאלית ואין מקום להתרווח ולנשום בתוך הבנין, החיים שם מתנהלים בככר רבין, ואולי לא מתנהלים כלל.

היכן תהיה יעילות העובדים טובה יותר, היכן עלויות התחזוקה והמיזוג פחותות יותר, היכן הקרקע מתבזבזת יותר, ומנגד השאלות הן מה תורם הבנין לסביבתו והיכן היא ה"סביבה", והעיקר מה הערך המוסף לעובדים ולציבור.    

 

מחפשים תכניות של מבני באוהאוס בתל אביב

לצורך בנית מודלים מקרטון לתערוכה בנושא "100 שנות תל אביב" נתבקשתי לחפש תכניות של מבנים בתל אביב בסגנון הבאוהאוס כדי לבנות מודלים מקרטון להצגתם באירוע המתרחש בחו"ל.

אשמח לעזרה בהשגת החומר.

 

בנין ראש הממשלה

בנין עבור ראש הממשלה

 

אדריכל הניגש ליצירתו, אינו מרחף באוויר. לכל פרויקט יש התחלה הנשענת על שני  יסודות: האחד הפרוגרמה שהיא הדרישות הפונקציונאליות, השטחים והקשרים ביניהם, והיסוד השני הוא החזון, החלום. את ההתחלות הנ"ל יש לחבר לסביבת הפרויקט האדריכלי, שונה יהיה הפרויקט במקומות שונים.
קל להאשים את האדריכל רם כרמי שנסחף כפי שכותבת אסתי זנדברג. שוכחת אסתי שההנחיות שניתנו לאדריכל כנראה הן להקים מבנה מונומנטאלי שיחיה לדורות כמו המבנים של ימי הביניים.
מי נתן את ההוראה, מדוע יצא מבנה ברוטאליסטי וקשיח זה כבר החיבור בין האדריכל ובין הלקוח.
המבנה מרשים, בהתבסס על כשרונו של רם כרמי די בטוח שהוא הגשים את המטרה והמבנה יהיה מרתק, כמובן באם יבנה.
השאלות שברצוני לשאול הן:
האם מבנה יותר צנוע לא היה מתאים יותר למדינת ישראל.
אם ניקח את התקציב שאושר בממשלה ונחלק אותו בין בתי הספר בתי החולים ובתרבות האם המדינה ותושביה לא ירוויחו יותר.
והשאלה האחרונה, מי המציא את הרעיון שכדי לצאת ממיתון צריך להשקיע בתשתיות באופן מסיבי, כאשר השקעה בחינוך, בבריאות של האוכלוסיה היום, במבני רווחה נותנים ערך מוסף מיידי לאוכלוסיה ולכלכלה.

כנס בינלאומי בביג'ין -ישראל הוזמנה להציג אדריכלות סביבתית – הודעה לעיתונות

בסוף מאי 2008

 קיימה ממשלת סין כנס בינלאומי בבייג'ין בו נערכו 8 פורומים מקבילים בנושאי כלכלה, פיתוח תעשייתי, אדריכלות ברת קיימא, טכנולוגיות ותעשיות עתירות ידע. האדריכלית יעל קינסקי, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים בישראל הוזמנה לכנס, כדי לתת הרצאה על אדריכלות בינלאומית וההקשרים לתכנון בר קיימא בארכיטקטורה ותכנון ערים. בכינוס נכחו נציגים מארה"ב, שוודיה, סרי-לנקה, קוריאה, הונקונג גרמניה ועוד.
 
הכנס נערך כחלק מתהליך שינוי שמנסה לקדם ממשלת סין. כיום, מנסה סין להפוך ממעצמה שבה התעשייה היצרנית מבוססת על עלויות ייצור נמוכות וכמויות גדולות למעצמה המבוססת על יצירתית חדשנות ותעשיות עתירות ידע.
הסינים אימצו את מסקנות הדו"ח שחובר ע"י פורום של אנשי אקדמיה בינלאומיים בשם Think" " שאחד מחבריו היה בין דוברי הכנס, אשר פרסם מסמך כיצד ארה"ב צריכה לקדם את כלכלתה, והחליטו לאמץ דו"ח זה מילה במילה.  
 
אדר' קינסקי מספרת כי "בהרצאות של הדוברים הסיניים מאוד בלט הרצון להתחבר עם מסכת הערכים של המערב והיתה התייחסות מסיבית לנושאים כמו שמירת זכויות היוצרים, התחברות מבחינה פיננסית לשווקים העולמיים והתמקדות במלחמה בהתחממות כדור הארץ."
 
משתתפי הכינוס זכו לסיור מרתק באתר של אולימפיאדת בייג'ין 2008 שם ניתן להתרשם משת"פ של אדריכלים מהעולם יחד עם אדריכלים מקומיים וכן מהיעילות הסינית שכן עד כה הוקמו כ -12 מסנים ייעודיים חדשים בנוסף למבני המגורים למשלחות הספורטאים שבעתיד יוסבו לשכונת מגורים אקסקלוסיבית.  
 
הבניין הראשי, המכונה בלשון העם "קן הציפור"  הוא יצירת מופת אדריכלית ושיר הלל לאינטגרציה של ארכיטקטורה וקונסטרוקציה בנוסף להיותו מבנה ידידותי לסביבה ובעל תרומה משמעותית לחללים הפתוחים למען הציבור הרחב לאורך השדרה הראשית בכפר האולימפי. המבנה תוכנן בשיתוף פעולה של משרד האדריכלות והמחקר הסיני, משרד אדריכלים זוכי פרס פריצקר הרצוג ודה ומורון, המשרד ההנדסי ארופ-ספורט וייעוץ אומנותי ע"י אי וויווי, ואמור להכיל 100,000 איש.
 

אדריכלות היא לכל אחד – UIA

אדריכלות היא לכל אחד
 
זהו נושא הכנס הבינלאומי של ארגון האדריכלים הבינלאומי UIA שנערך בטורינו איטליה בקיץ. ארגון ה UIA הינו הארגון הבינלאומי המייצג 1,500,000 אדריכלים בכל העולם מ 130 מדינות. הכנס היה מפגש של 10,000 אנשים שונים בעלי ביגוד ססגוני ומגוון, בליל שפות ותרבויות שונות וכולם מדברים עם כולם, חגיגה אמיתית לסולידריות של האדריכלים בעולם.
 
הרעיון המרכזי של הכנס היה לנתב את דעת הקהל העולמית למהות האדריכלות. החידוש היה שלא חיפשו אדריכלים כוכבים סופרסטאר אלא פנו בגובה העיניים אל כולנו, אדריכלים, ושאינם אדריכלים. נשמעה ביקורת מעודנת לכך שהאדריכלות של "הכוכבים" הפכה להיות מצרך עובר לסוחר.
 
ראשי ערים הרוצים למצב את עירם כאתר עליה לרגל, פונים ל"אדריכל על" לקבל מוצר לפי דרישה. האם המוצר הזה הוא אדריכלות, האם מטרתו של המוצר היא אדריכלות לכל אחד או שזהו גימיק עסקי. האם עלות מוצרים אלה חיונית? אולי השקעה של כספי ציבור בצרכי האוכלוסייה היומיומיים חשובה יותר?
 
הוכח באפקט "בילבאו" שיש תשואה על ההשקעה במוצר שהוא פרויקט של סופרסטאר. והשאלה היא, אולי בחינוך ובבניית בתי ספר למשל יש תשואה גדולה יותר לכלכלה? מישהו צריך לעשות את החשבון.
 
מרצה המפתח “keynote speaker” בכנס היה זוכה פרס נובל לשלום בשנת 2006 מוהמד יונוס מבנגלה דש שהמציא את ה"כלכלה ההפוכה".   בנקאי, שהבנק שלו מנהל מחזור של 7 מליארד דולר, שזכה בפרס אגא חאן לאדריכלות דאג למשכנתאות לדיור ל 600,000 נשים, דאג להקמת בתי ספר ומלגות לתלמידים מצטיינים. התנאי של יונוס שרק בעלי קרקע יכולים לקבל הלוואה מהבנק, גרמה לכך להבעלות על הקרקע עברה לנשים ואחוז הגירושים ירד משמעותית בבנגלה דש. יונוס הקים בנק הפוך לבנקים הרגילים. בבנק רגיל נותנים משכנתא לבעלי ההון ובעלי הערבויות המתאימות, הלווה מגיע לבנק ביראת כבוד, מחכה בתור ומתחייב להחזר ההלוואה. ובקיצור אלה הם אנשים שיש לכם כסף. הבנק שהקים יונוס נותן משכנתאות לאנשים שאין להם כסף, אין להם ערבויות ואף מגיע כל שבוע אליהם לקבלת התשלום הקבוע. בדיאבד הסתבר שאחוז החזר ההלוואות של האנשים העניים גבוה יותר משמעותית מאלה שהם בעלי אמצעים.
 
האם זו אדריכלות? ההלוואות היו לבניית בית בסך 300$ כולל מים זורמים, שירותים מטבח רצפה ותקרה? אין ספק שחיי האנשים השתנו ברמה הבסיסית ביותר, ישנה כאן הצהרה רבת ערך בנושא המגורים, נראה לי שהעולם המערבי שכח מהם מחויבותיו לאנושות עד למתן הפרס לפרופ יונוס.
 
ארגון הUIA  חתם על הסכם שיתוף פעולה עם האום בנושא מגורים לאנושות "Habibtat for Humanity”  ארגון ה UIA תומך בפעילות באיזורי מצוקה ואיזורי חירום.
 
הערכתי האישית נתונה לקברניטי הארגון ב UIA שהשכילו לכוון ולהחזיר לאדריכלים את חלקם המוסרי והחברתי בעולם.
 
אדריכלות שאיננה מחוברת לפן החברתי המוסרי והסוציאליסטי אלא לפן הכלכלי  והקפיטליסטי בלבד מאבדת לדעתי את ייחודה כמובילת דעות גלובלית.
 
כאשר האדריכלות היא רק כלי נותן שירות למזמיני העבודה והיזמים למיניהם, וערכה המוסרי והחברתי נעלם כלא היה, אין הבדל בינה ובין מוצר אחר, אין ייחוד לאדריכלות. לכן, במקביל לירידה בחשיבותה של התרבות בחברה והסגידה לכלכלה, כך בכל העולם מעמדה של האדריכלות יורד ומדרדר לרמות שפל.

 

                    

 

                                          

 
 
 

 

אדריכלות בישראל מצטרפת לעולם או לא?

ישראל מצטרפת או לא?   

2009  אדריכלות בת קימא בישראל לאן?
 
ממשלת ישראל הכריזה על יישום מודעות לנושאים סביבתיים, המשרד לאיכות הסביבה תופש לאט מקום מכובד יותר, הארגונים הירוקים שיפרו את מעמדם ועמדותיהם בציבוריות ישראלית באופן משמעותי ביותר בעשור השנים האחרונות, ויש הרגשה של התחלה באוויר, התחלה של סביבה  איכותית יותר.
 
ברוב הארצות הנאורות לוקחים האדריכלים עמדות הובלה בנושאים הסביבתיים ולו רק מתוך ניתוח כלכלי של התקציבים המיועדים לנושאי בניה ותכנון ערים,  או נדל"ן בז'רגון היזמים, אך לא רק מסיבה זו.
 
בארץ, " יד הנדיב" הרימה את הכפפה וקיימה כנס בינלאומי בסוף ינואר 2009. 11 אורחים מחו"ל באו להסביר לנו את הטכנולוגיות השונות ולהעניק לנו מהידע המפורט שהם כבר היום מיישמים בפרויקטים אדריכליים בכל העולם. כל מרצה פירט נושא מסוים לעומק. מרכז הכנס, אדר' קן יאנג שהוא מחלוצי המבנים הירוקים שגם משדרים ירוק ויזואלית, לא הצליח לדעתי ליצור את החיבור בין הידע הרב של בניה ירוקה ובין הארכיטקטורה המקומית והגלובלית, ואני מדגישה – "ארכיטקטורה" ולא טכנולוגיות מקומיות.
 
המדובר במערכת חשיבתית בכל מגוון הנושאים הקשור למבנים ולתכנון ועיצוב עירוני.  המבנים והטכנולוגיות המיושמות בהם הם הפרטים מתוך הגישה הכוללת של מהות העיר, ושם צריך להתחיל. למשל, יצירת "המקומות" בעיר להולכי הרגל באקלים מתאים חשוב יותר ומונע את הצורך בפתרון לבעיות בזבוז האנרגיה בקניונים. עיר צפופה ומבוססת תחבורה ציבורית, אופניים והולכי רגל באה לפני הצורך בפיתרון הזיהום מהמכוניות המגיעות מהפרברים. עיר המכילה את עצמה ועצמאית ביצירת אנרגיה והמזון ובפתרונות המיחזור, עדיפה על יבוא ויצוא  קבוע. וכו. פעם כשהיינו מדינה ענייה יותר, כך חשבנו ממילא.
 
הידעתם למשל ש 75% מפליטת החמצן הדו פחמני לאוויר נעשה על ידי מבנים, תשתיות ומכוניות?
וכן, שארה"ב היא המזהם הגדול ביותר בפליטת גזים לאטמוספירה, סין במקום השני, וכן שייצור אנרגיה מפחם הוא גורם הרסני ברמות מרביות.
נוכחתי בארה"ב לא מזמן בשתי פרזנטציות מרתקות בנושא איכות הסביבה האחת ע"י אל גור – הגורו המוביל בסקרים לנושא איכות הסביבה, יוצר הסרט הדוקומנטרי  "האמת הלא נעימה". והשניה ע"י פרופ. סוזוקי איש איכות הסביבה הטוען גם הוא שהקטסטרופה מתקרבת בצעדי ענק. אגודת האדריכלים האמריקאית אימצה את המדינית התוקפנית, בה נדרשים האדריכלים לתת גז במלוא התאוצה לשינוי הנדרש בענף.
 
בעולם המערבי התייצבו העלויות הנוספות בשלב הבניה למבנים ירוקים ב – 1%. עלות זו מוחזרת במהירות בחישוב החיסכון בעלויות התחזוקה של המבנה. לאחר מכן, המאזן הופך להיות חיובי, כך שלא רק שפוגעים פחות בסביבה אלא גם חוסכים כסף באופן שוטף.
 
השיטה של הכלכלנים לחשב החזר על ההשקעה אשר מסתיים בתאריך האיכלוס היא שיטה הנובעת מנוחיות וחוסר מחשבה, ולא מהבנת התהליכים בענף הבניה.
בנושא עיצוב עירוני, בנוסף לתנועת "מרחב" העושה בארץ עבודה נפלאה לשינוי המודעות, החשיבה לא מסתימת רק בשינוי המרחב הציבורי אלא גם ברווח הכלכלי לגופי השלטון ולגופים הפרטיים העסקיים המעורבים בתהליכים של שינוי קונספציה, מה זה מרחב אורבני ולמי הוא מיועד, מהי המטרה, וכן כיצד מגיעים אליה. וכפי שכתבה גיין גייקובס בשנות השלושים של המאה שעברה, מערכת הכבישים והתשתיות המקובלת היום לא בונה אלא הורסת מרחבים עירוניים.
 
בארץ הכל מתנהל דרך הכסף.  כלכלנים מנהלים היום חברות מתוך ראיה חד מימדית. אך מרוב קפיטליזם נשכח האדם, כפרט וככלל, והעובדה שבלעדיו אין, ולא קיים דבר.
 
בעולם הרחב, מתפשטת התודעה של חשיבה ברת קיימא כאש בשדה קוצים. אפילו סין שהיא אחת המזהמות הגדולות בעולם עם בעיות חריפות בנושא מים, לקחה את הנושא בידיים והכריזה מלחמת חורמה להגנת הסביבה.
שינוי מקורות אנרגיה, פיתוח ערים המתפעלות את עצמן בנושא ניצול מים, ניהול פסולת, שימוש באנרגיות בלתי מתכלות ברמה פרטנית ועירונית, פתרונות תחבורה ופיתוח עירוניות הבונה את עצמה וכו.
דוגמאות מערים אחרות בעולם, מתרבות בקצב.
 
ובארץ, קצת ישנים, קצת פועלים, העמותה לבניה ירוקה בארץ בת מספר שנים, אך דרך ארוכה לפניה. פיתוח שיטות מקוריות ישראליות לבחינת המחויבות של המבנים היא עבודה " "שזיפית הנמצאת ממש בחיתולים. יש בעולם שיטות מוכחות שאפשר להיעזר בהן, ואני ממליצה זאת בחום. שיטת LEED  האמריקאית מקובלת היום במקומות רבים בעולם וחוכמתה היא הגמישות בבחירת חלופות אפשריות עוד בשלב התכנון. רק לאחרונה סיימו שם את הפיילוט של תכנון ועיצוב עירוני בר קימא.
 
הארכיטקטורה היא המחויבות של האדריכלים היוצרים, לפתח מודלים  ורעיונות השמים את האדם והחברה במקום הראשון. כפי שלרופאים ישנה שבועת היפוקרטס, כך בהגדרת המחויבות של האדריכלים ישנה אחריותם למימוש זכויות הציבור באשר הם ואין זה בא על חשבון מזמיני העבודה, היזמים המוסדיים או הפרטיים למיניהם אלא רק מחייב לחשיבה יצירתית. מאז ומתמיד היו האדריכלים פורצי דרך ובעלי רעיונות מהפכניים לשינויים חברתיים ופיסיים בסביבה הבנויה והבלתי בנויה.
השחיקה בארץ בתחום זה היא רק אתגר לקחת את העינינים בידיים ולמקם אותנו האדריכלים חזרה במרכז סדר היום הציבורי, כפי שהיה עם קום המדינה, עם סיום מלחמת 67, עם הנסיונות ליצירת שיויוניות למיעוטים וכו.
 
הממשלה בהנהגת המשרד לאיכות הסבי
בה ובהובלתם של האדריכלים מחויבים לדורות הבאים לקחת את הנושא בעדיפות עליונה. נציב הדורות הבאים השופט בדימוס שלמה שוהם עשה עבודה נפלאה, כנראה יותר מדי טובה בשמירה על עתידינו, וחבל שחשבונות פוליטיים דאגו לא לאייש משרה חשובה זו, כך שהיום אין מי שישמור על כדור הארץ המתכלה. נציבות זו היא כבוד רב לקידומה של מדינת ישראל ובכל מקום בעולם מתענינים בתהליכים ובסמכויות מתוך מטה להעתיק מאיתנו סוף סוף משהו תרבותי. רק אנחנו איבדנו את הנעליים וחזרנו ללכת יחפים.
 
לצבוע בצבע ירוק, ז"א כביכול לפעול בנושא ארכיטקטורה בת קימא, זה נחמד, זו התחלה אך זה לא רציני.
הנושא המהותי אשר מסביר לציבור מהי ארכיטקטורה ובמה היא שונה משאר הדיסציפלינות בתחום הנ"ל, ובמה תרומתה לחברה, לתרבות  ולא רק לכיס, זה תפקידינו  – זו מחויבותינו וחלק משבועת ההיפוקרטס שלנו.